תערוכה בהשתתפותי

עוד לא כתבתי דבר על התערוכה בה אני משתתפת וכבר אני אורזת את חפציי ועוברת לדבר הבא. כך עוברים חיי. מירוץ מפרויקט לפרויקט, מטירוף לטירוף, מהתמסרות מוחלטת להתמסרות מוחלטת, ממלאכה למלאכה, מרעיון לרעיון. ומה עם הרווח ביניהם, אני שואלת, איפה נמצאת אני, אני שואלת ואין לי תשובה. לפעמים אני הרעיון, התשוקה, הצורך, העשייה, הריצה, החיפוש אחר השלמות, ההתעקשות על הפרטים, הדיוק, ההקפדה, ההתמסרות לחלום, לחזון, למוחלט המשובח, לשביעות הרצון הרגעית בגמר הפרויקט ולריצה לפרויקט הבא. ההתמסרות עצמה, הטוטלית, הבלתי מתפשרת, המרוכזת, התובענית, ההתמסרות הזו היא כנראה מי שאני.

אז הנה ההזמנה לתערוכה –

והנה צילום של העבודה –

והנה טקסט המלווה –

והנה השיר שממנו לקוח הקטע שמוצג בעבודה –

והנה צילום שלי מפתיחת התערוכה יחד עם העבודה –

אז זהו, דיווחתי, תיעדתי, עשיתי מה שצריך ועכשיו אני רצה לסיים עוד כמה פרויקטים נוספים שממתינים לתשומת לבי ומיד אחר כך להדפיס שירים לפסטיבל בניקרגואה, אליו אני יוצאת מחר בלילה.