שיר קצר ליום השואה ב"שירת אישה – שיר ביום"

מעלה לינק לדף המכובד של "שירת אישה – שיר ביום" של המשוררת האמיצה והמצוינת ענבל אשל כהנסקי

ומיד אחריו כמה מילים על נסיבות כתיבת השיר:

האמת שענבל אשל כהנסקי פנתה אלי ושאלה אם יש לי שיר קצר ליומהשואה והאמת שלא היה לי כי מה לעשות יש לי רק שירים ארוכים שכתבתי והאמת שהשאלה אפילו הכעיסה אותי כי באמת איך אפשר שיהיה בכלל שיר קצר ליומהשואה כאילו אפשר להכניס את הכל בקומפקטיות לתוך כמה שורות הרי זה בכלל בלתי אפשרי ובנוסף כפי שאני תמיד אומרת כל השירים שלי שאי פעם כתבתי הם שירי שואה כי אני קרוצה מהחומר הזה שנקרא שואה אין מה לעשות ומעולם לא כתבתי שום שיר במיוחד "בנושא השואה" או "ליום השואה" ובכלל אני לא כותבת או שולפת שירים בהזמנה לפי נושא וכל זה הרגיז והכעיס ולכן האמת היא שכתבתי את ה"שיר קצר ליום השואה" כשיר מחאה כתגובה לשאלה שענבל שאלה, אבל העניין הוא שלכו תדעו, לכו תראו, הרי מי יודע, העניין הוא שמי אני בכלל שאגיד משהו, ועוד על שיר, או על שירה, ועוד יותר מזה מי אני שאגיד משהו על שיר שאני כתבתי, שהרי אני כבר מזמן מזמן יודעת היטב שהשיר חכם מכותבו.

וכך היה הדבר:

אחרי שענבל שאלה אותי את השאלה המעצבנת, נזכרתי שבביקור החוזר באושוויץ בירקנאו רשמתי כמה מילים, שלדי רעיונות גולמיים על דף ומעולם לא עלה בידי לחזור אל הדף הזה ולהפוך אותו לשירה. החלטתי לחזור לדף הזה ולראות מה יש בו.

חיפשתי את הדף ומצאתי אותו (להפתעתי) והדברים שטפו אותי וישבתי כל הלילה וכתבתי מתוך בדלי המילים חמישה שירים, יחסית לא ארוכים מדי אבל שום שיר לא היה ממש קצר, כי אי אפשר לכתוב שיר קצר ליומהשואה, אז כתבתי בנוסף עליהם גם את "שיר קצר ליום השואה", שהוא בעצם שיר מחאה על השאלה המעצבנת. וכמו תמיד, כשסיימתי לכתוב את השיר וקראתי אותו, הופתעתי. הממד המחאתי לקח את השיר למקום אחר. זו כנראה דרכה של שירה.

לא אמרתי לענבל מילה על כך, ושלחתי אליה את כל השירים. וענבל בחרה ב… "שיר קצר ליום השואה"! וזאת בלי בכלל לדעת שהשיר נכתב במחאה להזמנתה!

אני מודה לענבל על הטריגר, על האתגור, על הגירוי, על הדחיפה, על הרעיון ובסופו של דבר גם על הבחירה ועל הפרסום של השיר.

מודעות פרסומת

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי מאמרים ומסות בתחומי עיסוקי וכן ששה ספרי שירה, מהם שניים ראו אור בצרפת. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, תיאטרון, מדיניות תרבות וניהול אמנויות, שירים חדשים, שירים חדשים ואחרים, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s