שיבת הבית ונדודיו – ההשקה!

שיבת_הבית_ונדודיות_כריכה_להעלאה_לפייסבוק_ולאתריש אירועים שממתינים להיחגג ברגע הנכון, הבלעדי, ובמקום הנכון, הבלעדי, שאי אפשר היה ואי אפשר יהיה לציין אותם כראוי אלא אם כן יימצאו הזמן המדויק והאתר המדויק והאנשים המדויקים שאתם, רק אתם, ניתן לחגוג אותם.

לא ידעתי מתי תהיה ההשקה של הספר הזה. כן, ידעתי שאני לא ממהרת, ידעתי שאני לוקחת את הזמן, אבל הזמן, זאת בעיה. הזמן יש לו זמנים משלו, ויש לו קצב משלו, והוא חמקמק וגמיש ולא מתחשב, וכשאת ממהרת הוא מתעכב וכשאת מתעכבת ולא ממהרת – הוא ממהר מהר וחולף גם כשאיני לוקחת אותו. וכך מצאתי את עצמי כבר עובדת על הקובץ הבא, וטרם חגגתי את הקובץ הזה, ובכלל לא הייתי בארץ כי עסקתי בהשקה של הספר שראה אור בצרפת ולפתע נקפו מצפוניי ועלתה לפניי שוועתו של הספר הזה, שהטמעתי בתוכו את גופי ואת לבי ואת תולדות חיי, וחשבתי שאני עושה עוול לספר ולעצמי ולכל מאמציי ודיי. הגיע הזמן לעשות מעשה.

ומעשה שהיה כך היה: ברגע שעלתה מחשבה על השקה, נולדה השקה. והחלה זו להירקם, תחילה במוחי ואחר כך במוחותיהם של אוהביי ואהוביי ואחר כך בעולם. וכך, בעזרת חברים טובים, נמצאו המקום הנכון והמועד הנכון לקיימה. המקום: בית המידות, שברחוב לילינבלום 23, תל אביב, סמוך סמוך למקום בו נולדתי (בית היולדות פרויד, רח' יהודה הלוי 9, על גבול נווה צדק https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%93 ), בבית שהיה של משפחת שלוש וכיום משמש כגלריה וכבית אירוח לפרויקטים אמנותיים; והזמן: יום ראשון, 19 ביוני 2016, סמוך סמוך ליום הולדתי (שחל בסוף מאי), ממש ממש לפני שמסתיימת שנת הלימודים האקדמית ונעלמים לי כאן חצי מכל הסובבים אותי, ממש ממש לפני שהקיץ מכה בכל עוצמתו, בשעות הערב, כשהחום נמס לתוך זרועות הלילה. נתכנס בשבע וחצי, ובערך בשמונה נחנוך את שיבת הבית.

זה הבית שראוי לשוב אליו, וזה המקום שראוי לשוב אליו. ייתמו נדודי הבית, ייתמו נדודי הספר. נשיק אותו לדרכו בליווי אנשים מדהימים שליוו ושילוו אותי ואת בתיי ואת כתיבתי, אנשים שמהווים נקודות ציון הכרחיות בתולדות נדודי הבית, ובתולדות שבתו לגבולותיו. אני שומרת לי את הזכות להפתיע אתכם בהמשך.

רשמו לפניכם: יום ראשון, 19 ביוני, בשעה 19:30, בבית המידות, תל אביב. על כל היתר עוד תשמעו.

מודעות פרסומת

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי מאמרים ומסות בתחומי עיסוקי וכן ששה ספרי שירה, מהם שניים ראו אור בצרפת. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חדשות ואירועים News and Events, ספרי שירה Poetry books, שיבת הבית ונדודיו The return of The House and its wanderings, הקיבוץ המאוחד 2016, שירה Poetry, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על שיבת הבית ונדודיו – ההשקה!

  1. sarkaregev הגיב:

    איזה יופי מרגש כבר רשום ביומן. מזמינה מקום לבוא איתכם.

    בתאריך 27 באפריל 2016 בשעה 13:53, מאת "דיתי רונן Diti Ronen" :

    > ditironen posted: "יש מועד ומקום להשקה! יש! רשמו לפניכם: 19 ביוני 2016,
    > בבית המידות, רח' לילינבלום 23, תל אביב, סמוך למקום בו נולדתי, בבית שראוי
    > לשוב אליו. הבית שב אל ביתו. בואו גם אתם עמו."
    >

  2. קורות חיים מרשימים של אישה שמגשימה את עצמה. חג אביב של פריחה, יקירה!!!

    • ditironen הגיב:

      הו, חלי יקרה, הנה את מזכירה לי את עוונותיי, ששכחתי במרוצתי לעדכן את קורות חיי, והכל מתוך שאני נושאת את קורות חיי על שכמי, על גבי, רצה אתם ממקום למקום, מגדלת אתם את ילדיי, את נכדיי, מערבבת אתם את התבשילים, תולה אתם כביסה ומקפלת, ומרוב ריצה ומרוב שהקורות קורות, לא מוצאת זמן לעדכן את קורותיי. אבל הרי כוונתך לטובה, ואני מקבלת את דברייך בהכרת תודה, ויודעת, יודעת גם יודעת, שקורותייך עבים והם הולכים ומתעבים וגם הם מרשימים כשל אישה שמגשימה את עצמה. ויום אחד נשב ונניח את הקורות, נשב אישה מול רעותה בלי הקורות, ונהיה, רק נהיה, אנו, בלי קורותינו, ונשוח. חג שמח יקרה! ותודה על התגובה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s