סוף סמסטר א'

פתאם אני מצטערת שהסמסטר הסתיים. מהר מדי הוא הסתיים. ולמה אני מצטערת? הנה מה שכתבתי לראש התכנית בה אני מלמדת (מדובר בתכנית ללימודי תעודה, תואר שני בניהול מלכ"רים, לשעבר תכנית שוורץ). זה מסביר משהו מהחוויה.

אני חייבת לשתף אותך.

החבר'ה האלה שאת מסדרת לי כל שנה, מניין את מביאה אותם?

כל שנה אני אומרת די, מספיק, עשית מספיק למען החברה, העברת את הלפיד, נסעת מספיק, די, שבי בבית, כתבי את שירייך, טפלי בנכדייך, סעי למסעותייך, חיי את חייך. כל שנה אני אומרת, די. 

השנה הגעתי לפתח הקורס מדוכדכת למדי. תהיתי מדוע אני מתעקשת להמשיך לבוא. הרי השכר לא באמת שכר, הנסיעות מתל אביב מתישות, למרצים ולאמנים אורחים איני יכולה לשלם, והנה השנה גם לא אישרו לי בקשה שהגשתי לוועדה לניצול תקציב קשרי מדע. מה תועלת צומחת לי מכל זה.

והסטודנטים היו שם, עם העיניים הסקרניות שלהם, עם הרצון ללמוד, עם הנכונות להתנסות בתחום שלא היה מנת חלקם עד כה, עם הפתיחות להרחיב את עולם הידע שלהם. וזה כבש אותי. נכנעתי ללהט שלהם. אין טעם לציין שמות, למרות שהפיתוי גדול. הם פשוט נפלאים. כל אחד הוא פנינה. לשיעור השני כבר הגעתי עם אנרגיה  אחרת, של "עוד". וה"עוד" הזה הלך והתעצם משיעור לשיעור. כך עבר הקורס. וגם אחרי שחלף כבר זמן השיעור האחרון, הם נשארו שם יושבים על כיסאותיהם והיה צורך והיה רצון בעוד "עוד".

אז בסופו של דבר אני רוצה להודות לך. כי באמת, איפה מוצאים כאלה סטודנטים. אנחנו פשוט בני מזל שנפל בגורלנו לזכות בהם.

זהו, רק רציתי לשתף אותך.

אני מודה לך על ההזדמנות שנתת לי להמשיך ולהיות חלק ממסלול הלימודים של הסטודנטים שלנו.

תודה,

דיתי

מודעות פרסומת

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי מאמרים ומסות בתחומי עיסוקי וכן ששה ספרי שירה, מהם שניים ראו אור בצרפת. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, תיאטרון, מדיניות תרבות וניהול אמנויות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s