עץ עבות ושיח פטל מאת רונן קלאס

עץ עבות ושיח פטל

הדבר הראשון שאתה רואה כשאתה מקבל את הספר של רונן קלאס ליד זה את הכריכה היפיפייה שלו. עדינות כזאת רואים לעתים רחוקות מאד בשדה הספרות העברית. על נייר ירוק בעל טקסטורה רכה ממוחזרת, מודפס, ללא כל דימוי חזותי, טקסט בכתום חם ועדין, שנראה כאילו בולט על רקע הנייר הירוק. אותיות הטקסט מעוצבות בפונט עברי קלאסי ועדין: שם הכותב, רונן קלאס, ומתחתיו, באותיות גדולות יותר ומנוקדות, שם הספר: "עץ עבות ושיח פטל". מתחת לשם הספר, באותיות קטנות יותר, מופיע שיר. שמו, מנוקד אף הוא, "כך תדע": "יום אחד \ בעוד אתה עסוק \ בענייניך וראשך טרוד \ יחלוף על פניך ילד קטן \ ויגע קלות בכנפך".

וזהו.

עניין זה משמעו: האותיות והמילים הן המעצבות את הספר הזה, והוא אינו נזקק לדימוי חזותי, מפני שהמילים מעצבות את הדימוי החזותי. ואכן, שם הספר מבשר לא רק דימוי חזותי כי אם גם רעיון רחב ועמוק יותר ביחס למעמדן של המילים בעולם.

שם הספר מבשר דימוי חזותי כי הוא אומר "עץ עבות ושיח פטל", ושניהם, העץ והשיח, מיד קופצים ובאים ועומדים מולנו, ובכך גם צבעם השונה, וגם היחסים ביניהם, יחסי הגובה והעובי, וכל אלה מקבלים תמונה חזותית, ושם הספר מבשר רעיון רחב ועמוק יותר כי שם הספר כתוב בשתי שורות, ומשום שהמילים המהוות את שם הספר, מנוקדות. אלה שני עניינים שחורגים מהמקובל, והם מעוררים סקרנות ותהיה. וכיוון שעורך הספר הוא מרדכי גלדמן, ברור שאין כאן דבר בלתי מכוון, כי אם רצון לומר הביטו באותיות, קראו את המילים: כל אלו יעלו בפניכם את האמת של הספר, ואין הוא נזקק לדימוי חזותי כדי לעמוד לעצמו בעולם.

ואז, רק אז, אחרי שכל המחשבות האלה מתרוצצות במוח, אתה פותח את הספר, ואחרי דף הפתיחה אתה מוצא את דף ההקדשה היפיפייה "לאהוביי \ שבחצרות העולם \ ופנימה", ומתחתיה, בכתב יד, את ההקדשה היפיפייה לא פחות, האישית.

ואז, אתה חושב זהו, עכשיו יתחיל הספר, אבל לא. הפתעה. על הדף הבא, הפותח את הספר עצמו, שיר של אבות ישורון: "בשקיעת השמש עומד \ והעץ עולה בלהבות \ האדם אוכל לחם \ והעולם אוכל זמן". ורק אחר-כך, דף השער הראשון: "מכאן הכל מתחיל".

רוצה לומר: סבלנות.

אבל אתה עוד מתאפק, ועובר לכריכה האחורית, שם היא יפיפייה, וגם שם את מוצא שיר, ללא שם:

"אינני מתרעם כלל על הלילה \ עת מתחדשת בי \ עונת השכחה הקצרה \ וצומח תחתיי, רך ונעים, \  עשב ושמו בדיה \\ את הבוקר אני שונא – \  את עבודת הניכוש \ של יבלית הגעגוע".

כניסה לגוף הספר מוכיחה שההבטחה שמעמידה צורתו של הספר, מתגשמת בתכנו. פנימו כברו גם ברמת העיצוב כובש הלב והעין, וגם ברמת הטקסט המהוקצע, המהודק. בטקסט בוגר ומדויק, מעמיד קלאס את השירים כתובנות רגישות הכתובות בפואטיקה מעודנת, צלולה ומדויקת. בלב הספר, השיר: "אינך צריך להיות משורר \ כדי לדעת – \\ שמותר לך להיות \ פעם עץ עבות \ ופעם שיח פטל", שיר שמפענח את כותרת הספר ומעמיד תמונה ברורה גם של ההפרדה בין העץ העבות לבין שיח הפטל, בין הצעיר למבוגר, בין הגדול לקטן, בין הרחב לצנוע, ומאפשרות מקום וקיום לכל אחד מהם לחוד.

ובעמוד 84, עוד הפתעת פיענוח – שיר לזכרו של ישראל אלירז, שפתאם זורק את הקורא לספריו של אלירז ומפענח את הקוד הפואטי-אסתטי המוביל את ספרו של קלאס, קוד מופלא וגבוה: זוהי רוחו של אלירז ששורה על הספר, גם מבחינה חזותית וגם מבחינת הלך הרוח הפואטי, שיר שמפענח את הספר  החל מהפרטים שהקטנים החשובים שלו, הפונט, ההעמדה על הדף ועיצוב הכריכה, וכלה במרכיבים הליריים העדינים שמבטאים את הלך הרוח הפואטי של הספר.

תודה לרונן קלאס על ספר מרגש, ותודה למרדכי גלדמן על עבודת העריכה המופלאה.

מודעות פרסומת

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי מאמרים ומסות בתחומי עיסוקי וכן ששה ספרי שירה, מהם שניים ראו אור בצרפת. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חדשות ואירועים News and Events, על ספרי שירה של משוררים אחרים, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s