חוברת מאזניים בנושא הגירה בעריכתי

עטיפה_של_מאזניים_בנושא_הגירה

הדימוי: עבודתה המרגשת של ליאורה וייז

אני מביאה כאן את דבריי כפי שהם מופיעים בפתח החוברת:

כיהודייה ישראלית, שהיא בת לזוג מהגרים ובת זוג של מהגר, נושא ההגירה, שמעסיק בימים אלה את השיח המקומי והעולמי, קרוב ללבי כמו גם ללבם של ישראלים רבים. הוצאת הקול הקורא למשלוח יצירות בנושא, כמו גם עריכת הגיליון ופרסומו, עומדים מבחינתי בזיקה ישירה לביוגרפיה האישית והמשפחתית שלי ולהיסטוריה של עמי על כל הגירותיו, גלויותיו, נדודיו, עליותיו וירידותיו, כאשר אלה מעלים שאלות מטרידות נוכח הקיפוח, הכליאה, ההגליה והגירוש של פליטים, גרים וזרים החיים בקרבנו ולצדנו.

ספרות שנכתבת בעברית בנושא ההגירה, אינה יכולה להתעלם מציוויים מקראיים שעומדים בבסיס היווצרו של העם שהעברית היא שפתו. ציוויים כמו "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית י"ב, 1), שמורים כתנועת הגירה ראשונה, בעומק הזיכרון הקולקטיבי של העם ושל שפתו, בתנועה שממשיכה להתקיים גם היום, בהגירת העולים ארצה מתפוצות הגלות (ששמשו ארצות ומולדות ובתי אב לדורות הקודמים); וציוויים כמו "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא י"ט, 18) וכמו "וַאֲהַבְתֶּם, אֶת-הַגֵּר: כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם, בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" (דברים י', 19) ואחרים, שמתווים תנועה מוסרית יסודית, מקיפה וקונקרטית, תנועה ששמורה אף היא בעומק השפה.

הגירות רבות מאד יש לנו בעידן הזה, הנוכחי, שעוד יקבל את שמו כעידן ההגירה. בני אדם היגרו תמיד ומהגרים גם היום ממקומות וממסגרות שאיימו או הקשו על קיומם, לכאלה שאפשרו קיום טוב יותר. תמיד מדובר במסע של תקווה, שכרוך בכאב, בצער הפרידה ובהתמודדות מאתגרת עם קשיי הסתגלות והתערות. כל אלה מוצאים את ביטויים במבחר הספרותי שגיליון זה מביא.

מאות קבצים הגיעו למערכת מקצווי ארץ בעקבות הקול הקורא, מכילים יצירות ממרכז ומקצות הלב, הלשון והחך, משתמשים בכל מיתרי הזמן והקול של העברית. השפה ספגה את געגוע ההגירה של כותביה. מתובלת בגלויות וקשובה להשפעות, היא התרחבה והצטמצמה בגמישות, משאירה מרחב לבדיקת גבולותיה, לספקות, לשיבושים, לתהיות ולשאלות, מבלי לוותר על זהותה. לכך בדיוק ייחלתי. בזרועות פתוחות, משוחררים מהציפיות המקובלות בשירה עברית בפרט ובשדה הספרותי בכלל, התכנסו השירים לתוך גיליון אקלקטי ואינטגרטיבי, קשוב לדבר הפליט, הזר, הגר, המהגר, האחר.

השיקול הספרותי עמד בבסיס בחירת היצירות המשתתפות בגיליון, אבל נכח גם הרצון לכלול כמה שיותר הגירות וכמה שיותר שפות גולות שתתבלנה את העברית ותתבוללנה בה ותתרומנה לה ממטעמיהן. לאט קלט הגיליון קולות קרובים ורחוקים, נגינות, מנעדים ותדרים שונים של נרטיבים ושל שפות עברית שונות, שהצטברו כפתיתי קלידוסקופ לכדי שירה צבעוניות ומגוונת. גם אם נעדרים מהגיליון קולות כאלה או אחרים (שהרי אי אפשר לכנס בחוברת אחת את כל הקולות), הוא מנכיח את ההעשרה הסגנונית, הלשונית, השפתית והתרבותית שמתחוללת כאן, בישראל, הודות להיותנו חברת מהגרים. בכך מדגים הגיליון את הפוטנציאל התרבותי-חברתי העצום, שגלום בהשתלבותם של הקולות השונים שבקרבנו.

הגיליון כולל נרטיבים הגירתיים בצלילים, מקצבים, הגיות ואימוצים לשוניים, שלעתים חורגים מהמקובל בקבצים ספרותיים. הוא נותן במה לסגנונות כתיבה שונים ולאופני שימוש שפתי שונים, ומכיל גם את מה שאינו מוכל, גם את מה שמודר ומוקע. הוא כולל נרטיבים הגירתיים ממחוזות מוצא לאומיים, מדיניים, פוליטיים, גיאוגרפיים, תרבותיים, לשוניים, רגשיים, נפשיים וגופניים שונים, שנכתבים כיום על ידי ישראלים תושבי הארץ והתפוצות, אך הוא אינו מתיימר לכלול את כל הקולות ואינו מבקש לעסוק בייצוגיות ובשאלות של ייצוגיות, כי אם ביחסים המורכבים שבין העברית למחוזות ההגירה, המוצא והיעד של דובריה וכותביה.

הגירת השפה העברית עומדת, אם כך, בלב לבו של גיליון זה. מעבר לעיסוק בנרטיב ההגירה, חושף הגיליון את הקיום הטרנסלאומי של העברית של היום, כלומר את ההתנהלות הסימולטנית שהעברית בכלל והשירה בפרט מקיימות כיום בין מרחבים גיאוגרפיים (מבחינה לשונית ותרבותית) ומדינות לאום (מבחינת זהות ושייכות). הגיליון מדגים את עוצמת השפעתה של ההגירה על העושר הנרטיבי והלשוני, שמתבטאים כיום בשירה העברית.

במובן זה, הפואטיקה של השפה ושל הלשון, והביטוי הפואטי של הגירת השירה העברית, מציגים תהליך נכסף של התענגות על פלורליזם, ריבוי וגיוון, ומשקפים התערות שיש עמה בשורה אופטימית. אני מאחלת לנו שנשכיל לעודד, לטפח ולחבק לקרבנו את ההתערות המצמיחה והמאפשרת הזו, גם בשדות ובתחומים האחרים של חיינו כאן.

מודעות פרסומת

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי מאמרים ומסות בתחומי עיסוקי וכן ששה ספרי שירה, מהם שניים ראו אור בצרפת. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חדשות ואירועים News and Events, עריכה, עריכת אנתולוגיות וחוברות, שירה Poetry, עם התגים , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על חוברת מאזניים בנושא הגירה בעריכתי

  1. רונית בכר שחר הגיב:

    אוהבת מאד את הפתיח . את משתקפת בו בכל מילה .

  2. חנה טואג הגיב:

    יפה כתבת דיתי ומסקרן ותמונת העטיפה מצמררת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s