Second wave in Switzerland

A house on the track in Avers, 15 Nov.2020

ברגע מסוים, אחרי כמה היתקלויות לא נעימות, חלקן אלימות, עם מפגינים מהצד שכנגד, התעייפתי. בדיוק אז קיבלתי אימייל מהמתרגמת שלי לאנגלית, ג'ואנה חן, שכתבה לי מדבלין בליווי תצלום שלה עם שני נכדיה, כולל זה הרך הנולד (מזלטוב ג'ואנה יקרה!), והתקנאתי בה ותפסתי את הראש והוצפתי געגועים לנכדיי שבציריך ולא הבנתי למה תכננתי לנסוע אליהם רק בדצמבר, למה לא עכשיו, מה בעצם מחזיק אותי בתוך התוהו ומיד חשתי הקלה גדולה: אני הולכת לפגוש אותם. לא ראיתי אותם מאז סוף פברואר, ועבור אילה, בת השנה, זה אמר שהיא לא ראתה אותי כבר יותר ממחצית חייה. בדקתי שהכל מתאים ביומן, והזמנתי כרטיס.

לטוס בימי קורונה, נתפס מלכתחילה כמבצע צבאי. הייתי חלשה, ודימיתי צל הרים כהרים.

הדרך הייתה חלקה. דבר לא עמד בדרכי.

פעמים רבות אני זוכרת טובה לפרופ' יעקב רז, או יענקהלה, במילותיי, על תשובה חכמה שנתן לי ברגע מכונן בחיי. הייתי אז בשלבי כתיבת הדוקטורט. כל פעם שהגעתי אליו עם פרק נוסף, הוא הציע לי בהתלהבות עוד כמה ספרים שראוי לקרוא בהם בהקשר של הדיסרטציה.

בפעם הרביעית, כשעמדתי מולו, קרובה לדלת היציאה, ערימת הספרים הגבוהה נתונה בידי ואני כבר דרכי החוצה, אמרתי לו בקול מתנצל 'אבל יענקהלה, אם כל פעם אני יוצאת ממך עם ערמה של עשרה ספרים, לא אסיים לעולם את הדוקטורט', והוא הביט בי ממרום גובהו, הביט בערימת הספרים הנתונה בידי, ואמר שלוש מילים, שמלוות אותי מאז בכל דרכי: 'זה בידיים שלך'.

הפעם הבאה שהוא שמע ממני, הייתה כשהשארתי לו השכם בבוקר את שני כרכי העבודה הגמורה, מונחים על שולחן הכתיבה שלו, ארוזים יחד בנייר חום, קשורים ברפייה טבעית, ושושן אדום מונח עליהם.

מאז, אני זוכרת.

זה בידיים שלי.

אודות ditironen

אני משוררת ומרצה באוניברסיטה העברית, עוסקת בשירה, בעריכה של ספרי שירה, במחקר תיאטרוני ובמדיניות תרבות, יועצת בתחום ניהול אמנויות ומדיניות תרבות ופעילה במאבק לקידום מדיניות תרבות בישראל. התואר השלישי שלי (בתיאטרון, אוניברסיטת תל אביב, מנחה: פרופ' יעקב רז) עוסק בחווית העצמי של שחקן התיאטרון בזמן המופע. פרסמתי ספרים, מסות ומאמרים בתחומי עיסוקי וכן שניים עשר ספרי שירה, מהם שניים בצרפת, שניים בגרמניה, אחד בספרד, אחד בגיאורגיה ואחד ברומניה. שיריי מתפרסמים באנתולוגיות ובכתבי עת בעברית ובשפות רבות אחרות ואני מרבה להופיע עמם בפסטיבלים ובבמות ספרותיות בארץ ובעולם. על שירתי זכיתי בשלושה פרסים בינלאומיים, ביניהם בפרס היוקרתי של פסטיבל טרה פואטיקה. ספרי האחרון, "שיבת הבית ונדודיו", זכה בפרס קוגל לספרות יפה. בשנים 1999-2006 ניהלתי במשרד התרבות (מינהל התרבות) את תחומי התיאטרון והספרות וריכזתי את תחום מדיניות התרבות, ובשנים 1997-1999 ניהלתי בעיריית תל אביב (האגף לאמנויות) את תחומי התיאטרון והספרות.
פוסט זה פורסם בקטגוריה שירה, תיאטרון, מדיניות תרבות וניהול אמנויות. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על Second wave in Switzerland

  1. sarkaregev הגיב:

    מקסים מה שכתבת.

    בתאריך יום ג׳, 8 בדצמ׳ 2020, 19:02, מאת דיתי רונן Diti Ronen ‏:

    > ditironen posted: " A house on the track in Avers, 15 Nov.2020 ברגע מסוים, > אחרי כמה היתקלויות לא נעימות, חלקן אלימות, עם מפגינים מהצד שכנגד, התעייפתי. > בדיוק אז קיבלתי אימייל מהמתרגמת שלי לאנגלית, ג'ואנה חן, שכתבה לי מדבלין > בליווי תצלום שלה עם שני נכדיה, כולל זה הרך הנולד" >

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s